בוא נרשום את כל התוים (רשמתי פעמיים מייד תראה למה) :
a,a#,b,c,c#,d,d#,e,f,f#,g,g#,a,a#,b,c,c#,d,d#,e,f, g,g#,a
סולם מז'ורי
מוגדר כסולם שלא משנה באיזה תו הוא מתחיל מרשימת התוים מעלה אבל מרווחיו הם קבועים ותמיד גם אם יתהפך העולם הם יהיו :
ttbtttb
כל סוג סולם מוגדר לפי נוסחא של t b שונה
לפי החוק הזה שמגדיר סולם מז'ורי ttbtttb אני יכול להתחיל לבנות סולם מז'ורי שמתחיל באיזה תו שבא לי מהרשימה שלמעלה ואני רק אצטרך לדלג לפי המרווחים שרשמתי ש t אומר טון כלומר זוג תוים לא עוקבים ו b אומר חצי טון כלומר צמד תוים עוקבים .
אז אם אני ארצה לבנות סולם דו מז'ור אני אתחיל בתו c ואקבל:
C-t-
D-t-
E-b-
F-t-
G-t-
A-t-
B-b-
C
ובאופן זהה לחלוטין אם ארצה לבנות סולם פה מז'ור אני אתחיל בתו f ואקבל :
F-t-
G-t-
A-b-
A#-t-
C-t-
D-t-
E-b-
F
ככה באופן הזה אני יכול לבנות כל סולם מז'ורי שאני רוצה אני רק צריך לבחור תו ולשמור על ttbtttb ביניהם .
מרגע שיש את תוי הסולם כתובים וזה לא משנה בכלל איזה סולם זה פריג'די מיקסולידי סטנדרטי או לא סטנדרטי - זה בכלל לא חשוב .
כדי לבנות את האקורדים מתוך הסולם אני אכתוב אותו אבחר מתוך הסולם איזה תו שבא לי להתחיל איתו ואז אוסיף את התו השלישי אחריו ואת התו החמישי אחריו
הנה התוים הראשון שלישי וחמישי בסולם C מז'ור :
1-CEG
2-DFA
3-EGB
4-FAC
5-GBD
6-ACE
7-BDF
אילו כל האקורדים המשולשים (טריאדים של סולם דו מז'ור)
אם בנוסף לתו הראשון השלישי והחמישי אוסיף גם את התו השביעי אקבל את כל אקורדי 7 (ספטקורדים)
1-CEGB
2-DFAC
3-EGBD
4-FACE
5-GBDF
6-ACEG
7-BDFA
ואם בנוסף לתו הראשון השלישי והחמישי אוסיף גם את התו ה התשיעי אקבל את כל אקורדי 9 של אותו סולם . ככה אפשר גם להוציא את כל אקורדי 11 ....
ככה מייצרים את האקורדים של הסולם מכל סולם סטנדרטי או לא סטנטדרטי או סולם שתמציא .
עכשיו מבחינת מתן השמות לאקורדים
צריך לספור את התוים ברשימת כל התוים שהתחלתי ממנה :
אנחנו נראה שבאקורדים שרשמנו
לפעמים בין התו הראשון לשלישי (טרצה) יש טון וחצי ולפעמים שני טון
לטרצה של שני טון קוראים טרצה גדולה
לטרצה של טון וחצי קוראים טרצה קטנה
אם נבדוק באותה הצורה את המרווחים ביו התו הראשון לחמישי (קוינטה)
אנחנו נראה שבאקורדים הראשון עד השישי המרווח הוא 3.5 טון
ובאקורד ה שביעי המרווח הוא רק 3 טון .
לקוינטה שהמרווח שלה 3.5 טון קוראים קוינטה זכה
ולקווינטה שמרווח שלה 3 טון קוראים קוינטה מוקטנת (למרווח של 3 טון קוראים גם טריטון )
אם באקורד משולש התו השלישי הוא טרצה קטנה האקורד נקרא מינורי ויסומן באות m
אם התו השלישי הוא טרצה גדולה האקורד נקרא מז'ורי
באקורד המשולש השביעי גם הטרצה קטנה וגם הקוינטה מוקטנת אקורד משולש עם קוינטה מוקטנת יסומן כ b5 או -5 (בגיטר פרו למשל)
אז עכשו בוא ניתן לפי מה שאמרתי שמות לאקורדים המשולשים :
1-CEG נקרא C
2-DFA נקרא Dm (כי הטרצה DF היא קטנה)
3-EGB נקרא Em ----------"-----------
4-FAC נקרא F
5-GBD נקרא G
6-ACE נקרא Am
7-BDF נקרא Bmb5
עכשיו בוא ניקח את אקורדי ה 7 שרשמנו ונספור את המרווחים בין התו הראשון לתו ה שביעי (ספטימה) :
אנחנו נראה שרק באקורד הראשון הספטימה בין CB היא 5.5 טון ובאקורד הרביעי בין FE היא גם 5.5 טון וביתר חמשת האקורדים הספטימה היא של 5 טון
לספטימה של 5.5 טון קוראים ספטימה גדולה
לספטימה של 5 טון קוראים ספטימה קטנה
ולספטימה של 4.5 טון קוראים ספטימה מוקטנת (אין כזאת בסולם שלנו)
היות ולרוב אקורדי השבע שרשמנו יש ספטימה קטנה וקוינטה זכה אז נקרא להם סתם אקורדי 7
אבל לאקורד הראשון והרביעי ששם הספטימה גדולה נקרא maj7
באקרורדים מרובעים יתכן מצב שבו הקוינטה קטנה והספטימה מוקטנת
וגם מצב שבו הקוינטה קטנה והספטימה קטנה
שני האקורדים האלה בגלל הקוינטה הקטנה הם יותר קטנים מאשר אקורדים עם קוינטה זכה
אבל האקורד עם הספטימה הקטנה הוא יותר גדול מאשר האקורד עם ספטימה מוקטנת אז כדי להבדיל ביניהם
לאקורד מרובע בו הספטימה קטנה וקוינטה קטנה - נקרא חצי מוקטן
לאקורד מרובע בו הספטימה מוקטנת וקוינטה קטנה - נקרא מוקטן
באקורדי 7 שרשמנו נראה שהאקורד השביעי הוא עם קוינטה קטנה וספטימה קטנה לכן הוא יקרא - חצי מוקטן .
אז עכשיו אנחנו נעתיק את אקורדי ה 7 (ספטקורדים ) של סולם C מז'ור
וניקרא להם בשמות לפי המרווחים שספרנו ף
1-CEGB - נקרא Cmaj7 (כי הספטימה גדולה)
2-DFAC - נקרא Dm7
3-EGBD - נקרא Em7
4-FACE - נקרא Fmaj7
5-GBDF - נקרא G7
6-ACEG - נקרא Am7
7-BDFA - נקרא B חצי מוקטן ויסומן בד"כ כ Bϕ הסימון הנכון יהיה Bm7b5 (כי הספטימה קטנה והקוינטה קטנה )
בדיוק באותו אופן אפשר לבנות את כל האקורדים לכל הסולמות .
הנה רק בשביל הספורט נבנה את האקורדים של סולם פה מז'ור באותו אופן
זה הסולם :
F-t-
G-t-
A-b-
A#-t-
C-t-
D-t-
E-b-
F
ניקח כל תו בסולם לפי הסדר ונקח את השלישי אחריו והחמישי אחריו והשביעי אחריו
ונקבל :
1-FACE שזה F משולש או Fmaj7
2-GA#DF שזה Gm משולש או Gm7
3-ACEG שזה Am משולש או Am7
4-A#DFA שזה #A משולש או A#maj7
5-CEGA שזה C משולש או C7 ( התו ה 7 הוא #A אני לא יכול לכתוב # אחרי ה A באג של הפורום )
6-DFAC שזה Dm משולש או Dm7
7-EGA#D שזה Emb5 משולש או Eϕ (שזה Em7b5 )
ציטוט:
פורסם במקור על ידי אור מרגול
ואם הסולם של השיר הוא לא סטנדרטי?
לדוגמה יש לי שיר בסולם מי דומיננט פריגי.
כלומר התווים הם מי, פה, סול#, לה, סי, דו, רה.
איך יוצרים התאמה בין כל תו בסולם לאקורד המתאים בד"כ?
|
עכשיו זה ברור - לא ? כל מה שכתבתי תופס גם בסולם שלך בואי נרשום אותו :
EFG#ABCDE
נתחיל לרשום את הטריאדים כלומר ניקח את תוים לפי הסדר ראשון שלישי חמישי ונראה מה יצא לנו :
EG#B נקרא E
FAC נקרא F
G#BD נקרא G#Dim
ACE נקרא Am
BDF נקרא Bmb5 או Bdim
CEG# נקרא Caug (התו החמישי הוא כמובן #G בגלל באג הוא נכתב לפני ה C )
DFA נקרא Dm
והנה בנינו את האקורדים של הסולם שלך אם נוסיף גם את התו השביעי נקבל את הספטקורידים ואם נוסיף את התו השישי במקום השביעי נקבל את הסקסטקורדים
וכך הלאה והלאה .....
אני ניסיתי להסביר את העניין כמיטב יכולתי . אני מקווה שעכשיו זה לגמרי ברור.
במידה ומכל מה שכתבתי מעלה נותר דבר מה לא ברור את מוזמנת לשאול .
לגבי מתי ואיפה לשים כל אקורד בשיר
זו כבר תורה שלימה בפני עצמה שנקראת
הרמוניה
ונלמדת במגמות המוזיקה ובאוניברסיטה למי שלומד קומפוזיציה וניצוח.
רוב המוזיקאים אינם אקדמאים אבל יש להם נסיון רב וכישרון מולד ונרכש והם כבר חשים באופן טבעי איזה אקורד צריך לבוא איפה ולפעמים הם מתנסים עם כמה אקורדים ומחליטים בהתאם לאוירה ולצבע שהם רוצים לתת איזה אקורד מתאים יותר לצרכים שלהם .
יש הרבה מהלכי אקורדים והכרת המהלכים יכולה לסייע רבות בהתאמת האקורדים בכל שיר ובכל סיגנון.
יש גם ספרים שנכתבו בנושא -אם את מעוניינת להרחיב את ידיעותייך בנושא יש ספר שכתוב לדעתי מאוד יפה וברור בליוי CD שמכסה את הנושא בצורה מצויינת
Tom Kolb Chord Progression for Guitar
אמיר