גם אני יכול, גם את, לאהוב.
זה כזה קל ופשוט כמו לקלף קלמנטינה.
לקום עם חיוך, לישון על ענן, ליטוף של רכות ענוגה.
והיא אומרת לי מילים שאני רוצה לזכור לנצח ולהביט בעיניים שעות.
ואז זה ככה.
וכך וכך.
אנשים באים והולכים ואנחנו הולכים מחובקים.
ודרך הבשמים ודרך הגן.
ויש תשובה לכל שאלה.
והמנגינה דרך החליל דו הוא דו ורה קורה....
עכשיו זה אמיתי.
עכשיו זה כאן.
ואיפה האישה שהייתה ילדה.
וכל הכוח לא יזיז אותנו מכאן.
לתת לעצמי קצת להשתטות.