כוחות ממעמקי כדור הארץ
סוחפים אותי אליהם.
מפוצצים בי אש ותמרות עשן,
מבתרים אותי בשיניהם.
נפש מעונה מתחננת למעט רחמים,
מבקשת יד מהשמיים, עזרה מאלוהים.
איפה חגורת ההצלה שתצוף איתי מעל פני המים?
איפה החבל שאתפוס ויקרע לי את הידיים?
למה לבד כשכל כך חבל לבד?
למה חבל אם הכל מזמן אבד?
הם ניצחו.
אני הפסדתי.
נגמרה המלחמה.
אולי מחר הם יהיו יותר חלשים,
ואני יותר חזקה.