שורות מתומללות בשפה לא מוכרת
על האוטובוס בדרך לאי שם
כוס קפה ביד אוחזת
כשהכל נטמע ונעלם
היינו מדברים ארוכות, את זוכרת?
על הגשם העתיד לבוא
הייתי מחבק
ואת היית נשארת פה
משרבטת חלק משיר
שהיית שמה בלילות
של סתיו קריר
כמו ציפור חופשייה
או סתם גברת
את הכי את,
כשאת משוחררת
הוא מחכה על הרציף
כדי שיוכל ללכת
לשתות כוס טקילה
כמו שאת אוהבת
כשהיום מחשיך על העיר
האוויר סמיך, ואת,
אומרת שהיה נעים להכיר.