כמה תקווה יש בכול אחד שבזרע עיקש נילחם.
אני יודע אני יכול אני רוצה לומד לרגע לאהוב.
רציתי צנצנת מלאת תקוות לך ולך.
שברגע הגשם ימלא אותי ואותך תקווה.
כמה אהבה יש בעולם והעולם אינו מלא.
קחי אותי אתך כמו שאהבה רוצה תשאירי ניצנים לרגלך.
אני יודע שלכל מילה יש הופכי ולכל חבר יש יזע.
תבשלי לי אוכל שלא אהיה רעב. ואדע לאן לצעוד.
אני כואב בעין שמאל כמו שאומרים האופטימים.
ותמיד אכאב על מילותיי שנאמרו בעולם לבשר - תקווה.