חור נותר במקום שעזבת.
העיניים נמשכות כואבות.
העולם לא משתנה ולא נותן לי מנוח.
האדמה מלמדת אותי אהבה והגוף כואב.
יום אחד יגיע שהשמיים יגעו בארץ.
ואז אלו יהיו שניות אחרונות. שנחייה בהם נצח.
אני לא רוצה להביט בך ולזכור מבט.
את הבחירה שלי עשיתי, ואני מגדל ילדה.
הרוח לא בחרה אותך אז מה יש לדבר?
אני במחשבה לאחור חושב מחשבה ארוכה.
לקחתי חליל וניגנתי מנגינה יפנית שנשכחה...
עכשיו קשה גם שנשאר זמן.