נגמרו המילים, ונשארתי עם הגעגוע
נגמרו השירים, ונותר בי חלל לא ידוע
נעלמו הצלילים, ונשארה רק קולה של הרוח
בתוך בית עצוב, נשאר פחד ופצע פתוח
עיניך הם עיניי, וידייך הן ידיי
עולם שלם לי נתת ונעלמת מחיי
חום גופך חסר לי, זה כואב לי, וקשה לי בלילות
כל גופי בוגד בי , איך הלכת בלי דמעות.
על מילים כמו בית, ושמחה אותי לימדת
לראות את הטוב ,ולשכוח מהרע
להרגיש את החיים בקצות האצבעות, לי אמרת
תמיד להביט קדימה ולא ליפול אל הלא נודע
אך נגמרו המילים, ונשאר רק געגוע
נגמרו השירים, ונותר חלל לא ידוע
כי עיניך הם עייני, וידייך הן ידיי
עולם שלם נתת, ונעלמת מחיי
חום גופך חסר לי, זה כואב לי, וקשה לי בלילות
כל גופי בוגד בי, איך הלכת בלי דמעות